<h1>תלמיד הרשב"א — עירובין</h1>
<h2>דף פא מד</h2>
[עירובין ל"ז ע"א] הכא במאי עסקינן כשהתנו ביניהן, פירש"י ז"ל כשהתנו ביניהן מי שיקריב [הכהן] לשמה יהא שלה. והקשו עליו בתוספות דא"כ אין לך ברירה גדולה מזו. ועוד דאפילו התנו ביניהן שכל מי שיקרב הכהן לשם לאה, רחל חברתה נותנת חלקה בו אינו מועיל כלום, דאין אדם יכול למכור ולתת עולתו וחטאתו. ע"כ פירשו הם דהכא בשנתערבו המעות ולא הקינין וכל אחת מהן לוקחת קן לעצמה ואומרת מעות שלי כל מקום שיהו יהיו מחוללין על קן זה ומתחילה התנו כן ביניהן, וג"כ כשמתנה הכהן שאם ילקח הוא קן לאחת מהן שיהא מחולל על אותו חלק שיש לה שם מהנה מדין תנאי וכשהקינין מתפרשות ע"י הבעלים מהנה שהפרישה היא בין ע"י הבעלים בין על ידי הכהן. ואקשינן אי שרי כשהתנו פשיטא, ומשני קמ"ל דלא גזרינן התנו אטו לא התנו, וקמ"ל נמי מדרב חסדא דקינין מתפרשות או ע"י לקיחת בעלים או ע"י פרישת כהן.
